פרמייר ליג. הגמוניה בכדורגל העולמי

אין צורך להכביר מילים על ההגמוניה של הליגה האנגלית בכדורגל העולמי. היא ברורה. הקרב הוא על המקום השני: לה ליגה הספרדית או סרייה א' האיטלקית. בינתיים, הבונדסליגה הגרמנית מנסה לעקוף מימין ודוהרת על השוליים מימין לקו הלבן. אבל ההגמוניה הזו ניצבת על קרקע רועדת המאיימת לבלוע את עצמה. ההתמוטטות של פומפי לא מפתיעה אפילו אדם אחד שמצוי בענף הבידור הכי פופולרי באנגליה. קבוצות הליגה האנגלית ברובן המכריע מתנהלות ללא מודל עיסקי סביר. זה מתחיל במשכורות לא הגיוניות לשחקנים מעטים (יחסית) השואבים אליהם כספים שאין שום סיכוי להחזיר אותם ונגמר בהחלפת בעלויות וכניסת בעלים מופקרים.

לא במקרה מיוחסים כמעט 60 אחוזים מהחובות של 700 ומעלה קבוצות המאוגדות בהתאחדות האירופית לכדורגל ל-18 קבוצות אנגליות. המועדונים האנגלים מנהלים בעצם חיים כפולים: יש חיים של תהילת עולם, פופולריות, הערצה ואהדה במספרים עצומים של הליגה הזו בכל העולם. ויש חיים של קשיי תקציב (ווסטהאם בדרך) המאיימים על הנשימה של ליגה שלמה. התהילה הזו מושכת פרפרים עשירים. רוסים, אמריקאים, ערבים – כולם רוצים להצטלם בתא הפרטי שלהם באצטדיון שלהם עם הכוכב שלהם. חלקם באים לעקוץ ולברוח. גאידמק לא המציא כלום – יש לו מורים חסרי מצפון, יגע או מודל עסקי, באנגליה.

גאידמק. יש לו מורים חסרי מצפון, יגע או מודל עסקי, באנגליה

הקרבות על הבעלות על המועדונים האנגליים לא פוסקים לרגע. שני גורמים מייצרים את הקרבות האלו: הפיתוי שבתהילה מחד והחששות מהתמוטטות שמבריחים בעלים נוכחיים. ותמיד יש טייקונים שעומדים בתור כדי להחליף את המפסידים. אין מחסור באנשים מלאים בכסף, שצמאים לתהילה שמנחיל הכדורגל.

עכשיו ארסנל בתור. ארסנל עומדת לשנות את מבנה הבעלות שלה. הגברת נינה ברסוול סמית’ המחזיקה 16 אחוזים ממניות המועדון, עומדת למכור את חלקה לשניי בעלי מניות אחרים, סטן קרונקי והחבר אלישר אוסמאנוב. שווי העיסקה מוערך ב-500 מיליון ליש"ט, כך שהגברת תתעשר ב-80 מיליון ליש"ט ושני האדונים הללו יגדילו את הסיכונים הפיננסיים שלהם – שיהיו מלווים בהמון עניין תקשורתי וחשיפה לא תמיד מחמיאה. אחרי ארסנל עומדת כבר בתור ליברפול. המועדון הכל כך אנגלי הזה מוחזק בידי שני אמריקנים: טום היקס וג’ורג’ ג’ילט. השניים כבר ביקשו מבנק ברקליס לחפש קונה.

האבירים האדומים. יקנו או לא יקנו?

ומה קורה ממול, במנצ'סטר? העסק שווה מיליארד ורבע ליש"ט. קצת יותר מארסנל. ‘האבירים האדומים’ התכנסו בשבוע שעבר במשרד של בנק ‘נומורה’ היפני, בלונדון המלווה את הצעת הרכש שלהן לאחים האמריקנים לבית גלייזר. הם מונים כעת 40 אבירים. הכוונה היא לגייס 500 מיליון ליש"ט והפגישה נועדה להחליט אם מגייסים עשרה אבירים נוספים כך שכל אביר ישלם 10 מיליון ליש"ט או שנשארים 40 ומשלמים קצת יותר. בינתיים הגלייזרים טוענים שהמועדון לא למכירה אבל מומחה שצוטט השבוע בעתונות האנגלית הרצינית גורס שאין שום סיכוי להמשיך ולהפסיד כל כך הרבה כסף והגלייזרים יהיו חייבים למכור.

האיש הכי מודאג ממה שמתרחש בכדורגל האנגלי הוא כנראה מישל פלאטיני. הוא מכין, עובד, טורח ומשדל את כל עולם הכדורגל ואשתו להכניס קצת משמעת תקציבית בכפיה. לא לבקש רשות, לא להנחות, לא לייעץ: לכפות בקרה תקציבית וליצור קשר בין הכנסות והוצאות.

פרנק ריברי ואיביצ'ה אוליץ' (צילום:רויטרס)

לא פשוט לרכוש, לנהל ולהחזיק לאורך זמן במותג-על/מועדון/קבוצה כמו היונייטד. הקרקע רועדת מתחת רגלי המועדון והבעלים ותחת כסאות האוהדים – ולא מדובר בהפסד חסר סיבה וילדותי כמו ההפסד לבאיירן ולריברי המצוין. אני מדבר על הסיבוב הבא ועל המשך המאבק בין האחים גלייזר לבין ‘האבירים האדומים’. רכישת מועדון כדורגל – גם באנגליה, בעיקר באנגליה – הוא מעשה שאין אחריו שום אופק עיסקי אלא סוג של אי שפיות ילדותית התוקפת אנשים רציניים שהרוויחו הון תועפות בעסקים רציניים והם מחפשים דרך להפסיד אותו על ידי רכישת צעצוע שמפרנס שחקנים צעירים שעד גיל 30-32 הופך אותם למיליונרים בגדול.

בשוטף – מנצ'סטר הוא מועדון שמשאיר רווחים. ואולם, היום, בעצם כבר כמה שנים, כל הרווחים משרתים את החוב של האחים גלייזר. איך נוצר החוב של הבעלים האמריקניים של היונייטד? הם הלכו לבנק ולקחו הלוואה כדי לרכוש את מותג העל האנגלי. הלוואה צריך להחזיר ולכן הרווחים כולם משרתים את החוב הזה. ואולם, אפילו הרווחים האלו לא מספיקים כדי להחזיר ההלוואה. הגלייזרים הלכו לבנק כדי להנפיק אג"חים ולמחזר את החוב. בקיצור העסק-כעסק, כביזנס – בצרות צרורות. הבעלים האמריקניים כבר הודיעו שהם מתכננים העלאה במחיר הכרטיסים לאולד טראפורד, למרות שמאז רכשו את המועדון ב 2005 הם כבר העלו את מחירי הכרטיסים ב48%.

האבירים האדומים. ירכשו את יונייטד ?

אבל אנשים עשירים שרוצים להפסיד את כספם ולחלק אותו לשחקנים צעירים – לא מתים הם רק מתחלפים. קבוצת הרכישה ‘האבירים האדומים’ הם הפרייארים החדשים. ה’אבירים’ מונהגים על ידי שני בנקאי השקעות בריטיים גיל האריס ופול מרשל. ה’אבירים’ מונים כשלושים איש והם צריכים לארגן 1.25 מיליארד ליש"ט. הרבה מאד כסף. הערך הגבוה של המועדון נובע בראש וראשונה מערך המותג ולאו דווקא שיקוף של הרווחים. אבל מאחורי רעיון הרכישה והביעור של האחים גלייזר ממנצ’סטר, עומד גם חזון של שינוי מוחלט במבנה הבעלות על המועדון. החזון: מעבר לבעלות בנוסח ברצלונה: העברת חלק ניכר מן הבעלות לידי האוהדים. בניית חברת מניות שחלק מהן יירכשו, בכסף טוב, על ידי אוהדי הקבוצה שיממנו את המועדון תמורת החזקה במניה שמשקפת ערך משמעותי. המחזיק במניה לא יעשה זאת מאהבה בלבד – על אהבה אי אפשר לבנות ביזנס – אלא גם כהשקעה טובה.

ה’אבירים’ לקחו את הבנק היפני ‘נומורה’ שלומד עבורם את התהליך הרצוי, המבנה העדיף ודרך מכירת המניות לציבור. את תהליך הבדיקה הזה עם בנק ‘נומורה’ מוביל אחד מן ‘האבירים’ – גאי דאוסון – בעלים של חברת ייעוץ כלכלי. ‘נומורה’ בודק לצורך העניין גם את המבנה העיסקי ומיבנה הבעלות של ברצלונה ומועדונים אחרים בעולם. בשלב הראשון רוצים ‘האיבירים האדומים’ לארגן גרעין שליטה. הם טוענים כי הם מחזיקים כבר בהבטחות מחמישה אבירים שכל אחד הבטיח להשקיע 10 מיליון ליש"ט ומספר קרנות התחייבו לסכום דומה כל אחת. גרעין השליטה הזה יוציא – על פי התכניות שנמצאות עתה בגיבוש – את מירב המניות לציבור אוהדי מנצ’סטר ברחבי העולם. רכישת המניה תקנה למחזיק בה זכויות הצבעה לבחירת ההנהלה של הקבוצה. המותג החזק בעולם הכדורגל העולמי והאוהדים שלו מבינים ששינוי הוא חיוני ולמרות העצמה המקצועית – לחלק העיסקי של המועדון נשקפת סכנה.

מה שעובר היום על מנצ’סטר הוא לא פחות מטייפון. נשאר רק לראות אם יש במועדון/מותג החזק בעולם הכדורגל די כח לעמוד מול הטייפון ולשרוד אותו. אני מדבר על השאלה: מי יהיו הבעלים של המועדון. במילים אחרות: כסף.

אוהדי יונייטד. אוהבים את יונייטד שונאים את גלייזר

עבודה כלכלית של ‘פורבס’ – כתב העת הכלכלי היוקרתי בעולם, סימן בחודש שעבר את שני מותגי העל של הספורט בעולם: האחד היה אמריקאי- ‘SUPER BOWL’ של הפוטבול ותאומו למקום הראשון הוא ‘מנצ’סטר יונייטד’. הדרוג נקבע על פי תמיכה, הכנסות, שווי חברה בבורסות וכיו"ב. המיקום לא מפתיע אבל בכל זאת – הקביעה באה מכתב עת שעיסוקו כלכלי ושיווקי ולאו דווקא ספורט. הערך העצום הזה של מנצ’סטר מושך משקיעים. זה קורה בכל קבוצות הליגה האנגלית כמעט – ומנצ’סטר מובילה את המגמה. רוב קבוצות הליגה המושכת ביותר בעולם נמצאות היום בבעלות של זרים, מיליארדרים ששיקוליהם אינם רק כלכליים. המותג והרווחים החברתיים הכרוכים בבעלות על מועדון – ממלאים תפקיד חשוב בהרבה מן השיקול הכלכלי. כבוד – שווה הרבה כסף. וכדורגל – גם זה לא חדש – משבש על אנשים את שיקול הדעת הכלכלי.שלא נשכח : המותג העצום הזה, MAN UNITED שקוע בחובות עצומים ובשנת 2009 אף ירד במיקומו בסולם המועדונים המכניסם בכדורגל. ריאל מדריד וברצלונה ואפילו ארסנל עברו אותו. עסק מפואר – שקוע בבעיות כלכליות לא פשוטות.

האחים גלייזר

זה קרה עם האחים גלייזר שרכשו את מנצ’סטר בתחילת העשור : שני אמריקנים לוקחים הלוואות עתק בבנק ורוכשים את המועדון. כדי לקצר את הסיפור ונגיע לעיקר צריך לקפוץ לימינו אלה. לגלייזרים אין די כסף להחזיר את ההלוואות שנטלו כדי לרכוש את המועדון. האחים חיפשו כסף כדי למחזר את ההלוואה ופנו לבנק ‘גולדמן סאקס’ שהביע נכונות לסייע להם בסכום הצנוע של 500 מיליון ליש"ט. הקשיים של האחים הביאו כמה אנגלים להריח הזדמנות לשים יד על המועדון ולזרוק את האמריקאים בחזרה הביתה לפוטבול ולשאר הענפים האמרקאיים המוזרים. את הקבוצה מוביל כלכלן בשם ג’ים אוניל. שני דברים צריך לאמר בהקשר לסיפורנו, על הגנטלמן הזה : הוא חבר מצויין של אלכס פרגוסון והוא הכלכלן הראשי של ‘גולדמן סאקס’ – הבנק שרק לפני חודש סייע לאמריקנים בהלוואה של חצי מיליארד ליש"ט.

פרגי. הוא עומד מאחורי כל זה ?

מה קורה כאן עם ג’ים אוניל? הוא אירגן קבוצה של משקיעים בשם - RED KNIGHTS : ‘האבירים האדומים’. המשקיעים האלה מוכנים לגייס מיליארד ליש"ט כדי להעיף את הבעלים השנואים של מנצ’סטר יונייטד. יש כאן רק שיקול כלכלי? רק קניית עסק טוב? שטחי לחשוב ככה. השיקול כאן עסקי כמו השיקול של רומן אברמוביץ' כשרכש את צ’לסי ודומה לגמרי לשיקול הכלכלי עלאק שעמד ביסוד רכישת מנצ’סטר סיטי. כלומר – גם ג’ים וחבריו ‘האבירים האדומים’ מאבדים את הראש כשמדובר בכדורגל והם הופכים ילדותיים לגמרי. בתגובה הודיעו הגלייזרים ל’גולדמן סאקס’ שהם יעזבו את הבנק. הבנק מיהר והודיע למר אוניל שבמצב הדברים הזה, אין לו מקום בבנק.

ופרגוסון? הוא לכאורה לא משחק. שותק. הוא רק מאמן. אוניל רק חבר שלו. המאבקים שלו עם הגלייזרים במשך השנים מתו. זה לא עניינו. אבל, כדי לתת תמונה אמיתית יותר של מצב הדברים נביא לכם את דברין של המנג’ר בכנס של ‘התאגדות המנג’רים האנגלית’. יש כזה גוף. בכינוס בנובמבר הוא אמר שהדרך שבה עשו הבעלים הזרים את הכסף שלהם מביאה לכדורגל האנגלי תופעות שאנגליה לא הכירה. הבעלים האלה מארה"ב, מרוסיה מסין וממקומות אחרים, אמר פרגי, עשו כסף בדרכים שהרגילו אותם לרווחים מהירים והם לא מכירים את המושג הפסד. זה יוצר על המנג’רים לחץ לא בריא ולא נסבל… זו הפילוסופיה של פרגי.

אין הוכחות שיהיו קבילות בבית משפט שהנ"ל מושך בחוטים. אבל כל ההוכחות הנסיבתיות אומרות שעם כל הכבוד ל’אבירים האדומים’ רוח הדברים וגיוס התמיכה הציבורית והאיבה לגלייזרים בפרט ולזרים בכלל – באים מהבית של גדול המנג’רים.

פורטסמות' כבר בחצי גמר (גטי אימג'ס)

פורטסמות’ עם טל בן חיים בהרכב מארחת את ברמינגהאם סיטי בפראטון פארק במסגרת רבע גמר הגביע האנגלי.

המשחק לא התעלה לרמה גבוהה מצד שתי הקבוצות ורק צמד שערים של פרדריק פיקיון תוך 3 דקות (דקה 67 ו-70) עשה את ההבדל.

פורטסמות’ ואברהם גרנט מצליחים לעשות את ההפרדה למרות כל הצרות סביב הקבוצה, לנצח 0-2 ולעלות לחצי גמר הגביע האנגלי.

צפו בתקציר המשחק…

בשיתוף