



זר לא יבין זאת/ מאת: רועי טיבי
שילוב זרים בנבחרת הלאומית אינה מילה גסה. שחקני כדורגל כיום מתאזרחים בחסות הגלובליזציה כל הזמן. בין אם כדי שיתאפשר להם ליטול חלק בטורניר חשוב שנבחרת מדינת המוצא שלהם לעולם לא תשתתף בו, ובין אם כי הם חיים במדינה זו מספיק זמן כדי להרגיש צורך ללבוש את המדים הלאומיים שלה.
לוקאס פודולסקי ומירוסלב קלוזה- פולין, ג’רום בואטנג- גאנה, דניס אאוגו- ניגריה, מריו גומז- ספרד, מסוט אוזיל- טורקיה, קקאו- ברזיל, סמי חדירה- טוניסיה, לא פחות משמונה שחקנים בסגל נבחרת גרמניה למונדיאל הם שחקנים שאינם ממוצא גרמני. בשוויץ בלייס נ’קופו ממוצא קונגולזי, הקשר ואלון בהראמי פליט מלחמה מקוסובו וארן דרדיוק יליד באזל ממוצא טורקי לובשים את המדים הלאומיים, לוקאס באריוס חלוצה של פרגוואי הוא ממוצא ארגנטינאי, איטלקים באוסטרליה, ברזילאים בפורטוגל אפריקאים בצרפת ועוד ועוד.
יש הטוענים כי בקצב הזה במונדיאל 2014 כמחצית מהשחקנים שיטלו חלק בטורניר יהיו ממוצא ברזילאי.
בקרוב יחל עוד קמפיין של הנבחרת הלאומית שלנו ואולי זה הזמן לנסות לשלב מתאזרחים בנבחרת.
נכון, ישראל אינה מדינת מהגרים כמו גרמניה או צרפת. ישראל מוגדרת כמדינת לאום יהודית, והנהגתה רואה כאחת ממטרותיה שמירה על רוב יהודי במדינה, ולכן תמיד נושא רגיש זה ילווה בחשש מיצירת תקדים מחייב.
בישראל הנטייה הראשונית כאשר מדובר בנושאים רגישים כמו התאזרחות או פטור מגיוס לצה"ל היא לראות את הפתרון בשחור ולבן, בכן ולא ונכון לא נכון, אך המציאות בשטח מחייבת אותנו להכיר בשינויים המתרחשים בעולם. לא הכל שחור ו\או לבן יש גם אפור וניתן למצוא פיתרון באמצע.
אפשר למצוא מנגנון חוקי ויעיל עם מחשבה מאחוריו, בדומה ל"חוק סהר" שיזם ח"כ חיים כץ אשר נועד לאפשר לספורטאים מצטיינים להמיר את שירותם הצבאי בשירות לאומי בנציגויות ישראל בחו"ל. למרות שכמעט ולא נעשה שימוש בחוק זה, עדיין ניתן לבסס על תשתיתו חקיקה שתאפשר התאזרחותם של ספורטאים זרים מצטיינים בנבחרות ישראל.
יש לציין כי אין הכוונה כאן להציף את הספורט הישראלי בזרים, אלא לבחור בקפידה ובזהירות מירבית ספורטאי עילוי שעומדים בקריטריונים שיגדיר החוק, שיכולים לשדרג את הנבחרת ורוצים לתרום למדינה.
המדינה בהקשר זה צריכה להנות מהיתרון ולשים לנגד עיניה בראש ובראשונה את טובת הנבחרת הלאומית ורק לאחר מכן את טובת השחקן. מאידך ניתן וצריך להתגמש ולהפעיל שיקול דעת כאשר הדבר יכול להועיל לצרכי הנבחרת ובד בבד לשחקן, כדוגמת קיצור הליך התאזרחותו של רוברטו קולאוטי וקבלת האזרחות של טוטו תמוז.
הליך ההתאזרחות כפי שהוא היום הוא ארוך ונוקשה והמתנה ארוכה מדי מביאה למצב שבו השחקן שביקש להתאזרח נמצא כבר מעבר לשיאו, מאבד מיכולתו ואינו יכול כבר לתרום לנבחרת. אין ספק למשל שגוסטבו בוקולי, שככל הנראה יקבל אזרחות בקרוב, היה משדרג את הנבחרת אם היה מקבל אזרחות כאשר היה בשיאו. תארו לכם איך תראה החוליה החלשה של נבחרת ישראל, ההגנה, עם דאגלס דה סילבה במרכזה בקמפיין הקרוב.
ישראל הינה מדינה דמוקרטית מתפתחת שנהנית מפירות הגלובליזציה בכל הקשור לכלכלה, טכנולוגיה ותרבות. אין כל סיבה שלא נהנה מפירות אלו גם בספורט.
פוסטים קשורים:






The blog owner requires users to be logged in to be able to vote for this post.
Alternatively, if you do not have an account yet you can create one here.
Powered by Vote It Up
עוד אופציות...
קטגוריות
ענן תגיות
הרסס של הקבוצה
הרסס של התגובות



ריק
? מכורים לירוק
? חולה אדמה
עף לשמיים « ברירת מחדל
אוהבים לצלול?
פירומנים?
אורות מצוקה 
רועי רועי
עכשיו הבנתי מדוע אינך לומד דבר וחצי דבר בזמן ההתמחות…
תיגש אליי למשרד בבקשה.
ועכשיו לתגובה,
לא הבנתי בדיוק כיצד כל עניין החקיקה אמור לעבוד.
מה זאת אומרת "עילוי בספורט"? מהם הקריטריונים?
כיצד כדורגלן שמגיע לישראל יכול להיחשב בכלל עילוי?!?!?!
העילוי היחידי שהיה פה, שמו איגבני יעקובו, בקושי רוצה
לשחק בשביל נבחרת ניגריה שמשחקת בקביעות במונדיאל…
מה ימנע מאותו דאגלס דה סילבה לתפוס את המטוס הראשון
לליל הצרפתית או לכל קבוצה אחרת בהזדמנות הראשונה
ומה ישכנע אותו לוותר על אותה חופשה ברביירה הצרפתית
בשביל לנסוע ללטביה בחורף למשחק נבחרת ישראל?!?!
קולאטי למשל נשוי לישראלית, הם יגרו בישראל הרבה אחרי
שהוא יפרוש מהכדורגל. הדרייב שלו להצליח בנבחרת ברור.
אני חושב שהתבלבלת בין עילוי יהודי שלא מתגייס לצבא
לבין שחקן בינוני שרק בקצת עולה על שאר שחקני הליגה.
לתשומת ליבך.
עכשיו תיגש אליי למשרד
[תגובה]
דבר ראשון- שגיב אתה דביל!
דבר שני- המטרה בכתבה היא להציג את תופעת ההתאזרחות בנבחרות כדורגל לאומיות בעולם, את הקושי ביישום התופעה בישראל ואת האבסורד בהמתנה הארוכה שנאלץ אותו שחקן זר שרוצה לקבל אזרחות ולשחק בנבחרת ולבסוף מקבל אזרחות לאחר שאיבד כבר מיכולתו לתרום.
דבר שלישי- אין כל כוונה להציף את הנבחרת בזרים כמו נבחרת גרמניה, אולי אפילו להגביל את כמות המתאזרחים בזמן נתון בנבחרת לזר אחד או שניים.
דבר אחרון- שגיב אתה גיי
[תגובה]
לא יאומן איך ב2010 עדיין קיים פחד מזרים.איזה אי הבנה של המציאות העולמית של שנים-שלושה העשורים האחרונים. ה’שוש’ המגיב הראשון לא ממש אוהב כדורגל-סתם לאומן.לא תגיע ככה רחוק בכדורגל
[תגובה]
אי אפשר בכלל לחשוב על התקדמות בכדורגל הישראלי ללא זרים. הרי הקבוצות מגיעות להישגים הרבה יותר מרשימים מאשר הנבחרות הדי-עלובות של המדינה. מועדונים טובים יותר מנבחרת לאומית בגלל מוטיבציה גבוהה יותר ובגלל איכות הזרים. בלי זה הכדורגל שלנו באמת היה בתחתיות אשפה
[תגובה]
מריו גומז נולד בגרמניה לאם גרמנית ואב ספרדי.
לוקאס פודולסקי חי בגרמניה מגיל שנתיים.
מירוסלב קלוזה נולד לאב גרמני ואם פולניה וחי בגרמניה מגיל שמונה.
ג’רום בואטנג נולד בברלין, גרמניה לאם גרמניה ואב גנאי.
דניס אאוגו נולד בקרלסרוהה, גרמניה לאם גרמניה ואב ניגרי.
מסוט אוזיל נולד בגרמניה להורים ממוצא טורקי.
סמי חדירה נולד בשטוטגרט לאב גרמני ואם טוניסאית.
קקאו הוא המתאזרח היחיד בנבחרת גרמניה, וגם הוא חי בגרמניה כבר 11 שנים.
בלייס נקופו חי בשוויץ מגיל שבע.
דרדיוק – אמרת בעצמך, נולד בשוויץ.
ברהמי אכן פליט מקוסובו, רק שכחת לציין פרט קטן אך חשוב – הוא חי בשוויץ מגיל חמש.
אמו של לוקאס בריוס אזרחית פרגוואי.
חוץ מקקאו, וגם זה בקושי, כל הדוגמאות שהבאת אינן נכונות, כל השחקנים שציינת אינם זרים למדינה אותם הם מייצגים, ובמקרה של באריוס הוא זכאי לאזרחות פרגוואית. כדאי לבדוק נתונים כאלו לפני שמבססים פוסט שלם על מידע שגוי.
[תגובה]
ערן תודה על התיקון, אני מסכים איתך לגבי חלק מהדברים, מכל מלמדי השכלתי.
שים לב כי רק ציינתי את מוצאם של השחקנים ולא טענתי כי כולם מתאזרחים. לגבי אלו שלא נולדו במדינה המיוצגת- פודולסקי, קלוסה, קקאו בגרמניה, נ’קופו וברהמי בשוויץ ובאריוס בפרגוואי- הרי שמדובר בהתאזרחות על פי חוק, הם לא נולדו גרמנים,שוויצרים או פארגוואים.
מטרת הטור היתה להראות כי גם נבחרת ישראל יכולה להרשות לעמה חיזוק או שניים של שחקנים שאינם "ישראלים" גרידא כדי שסוף סוף תוכל להשתדרג ולהעפיל לטורניר חשוב.
[תגובה]
קראתי ויש לי כמה תגובות לערן לוי.
השאלה היא היכן עובר הגבול-לא הגבול המדיני, אלא כיצד
נגדיר מיהו אזרח המדינה X.
לפי הבנתך פודולסקי שנולד בגרמניה הוא גרמני,
בדיוק כמו ג’רום בואטנג שנולד גם הוא בגרמניה.
כולנו למדנו בשיעורי אזרחות, כי ישנן מדינות כגון צרפת
שכל תושב הנולד בגבולותיה, זכאי לאזרחות והוא אזרח הרפובליקה.
לעומת זאת, כולנו זוכרים שבישראל נקבל אזרחות על פי קשר דם בלבד.
כלומר, בן להורה יהודי או להורה אזרח המדינה, זכאי לאזרחות.
לכן, מה שונה שחקן הכדורגל הברזילאי, מהרופא הברזילאי, שרוצה לעלות
לישראל, מומחה עולמי בתחומו, ומתנה את הגעתו בקבלת אזרחות?
האם איזרוח שחקן, חשוב ככל שיהיה לנבחרת שכנראה לעולם לא תגיע
לשום דבר, חשוב מאיזרוחו של רופא שיכול להציל אפילו נפש אחת בישראל?
האם שווה לעבור על החוק בשביל דאגלאס דה סילבה? או גוסטבו בוקולי?
חביבים ככל שיהיו. קאקו גר בגרמניה מגיל 7=טוטו תמוז בישראל.
אם זה אין בעיה. הבן אדם התגייר, הבן אדם ייטע את שורשיו פה.
שום עילוי לא יבחר לשחק בנבחרת ישראל. כבר אמרתי שהעילוי היחידי
שהיה פה הוא יעקובו.
והאם לא כולנו נרגיש מטופשים שדאגלס יעבור שנה הבאה לקבוצה בצרפת
ולא יתחשק לו להגיע למשחקי הנבחרת.
בוא ננסה לעלות עם מה שיש לנו. אזרחי המדינה, על פי חוק וקרוב לוודאי שבכל
מקרה לא נעלה, אז לפחות בואו נשאיר את זה שלנו.
אתם יודעים ומרגישים שכל העם הצרפתי והגרמני מעודדים את נבחרות הזרים שלהם?
אם למכבי תל אביב קשה לפרגן- כי משחקים שם בעיקר זרים אמריקאים, למה שנפרגן לנבחרת בעתיד שיהיו בה 3-4-5 מתאזרחים?
[תגובה]
אור לגויים,
זה ממש לא משנה אם העם הצרפתי או הגרמני מעודד את נבחרות ה"זרים" שלהם או לא. על גרמניה אני יכול לספר לך שיש מי שמתעב את הנבחרת בגלל ה"זרים", אבל לרוב הגדול ממש לא אכפת איך מאייתים את השמות ואיזה צבע עור יש לשחקנים. פודולסקי גרמני וקלוזה גרמני, מה לעשות שחוקי ההגירה באירופה שונים מאשר אלו בארץ. זה שקל יותר לקבל אזרחות לא אומר שכל השחקנים שהזכרתי (חוץ מקקאו ובאריוס) קיבלו אזרחות כדי לשחק בנבחרת. זו נבחרת גרמניה! גם באריוס יכול היה לשחק בנבחרת ארגנטינה, אבל הסיכויים שלו לשחק בנבחרת פרגוואי הרבה יותר משמעותיים מאשר בארגנטינה, ולכן אפשר להבין למה הוא בחר דווקא בפרגוואי למרות שהוא בקושי היה שם. אבל כל ה"זרים" של נבחרת גרמניה הם ממש לא זרים, הם גרמנים. יש מדינות רב לאומיות, ולהיות גרמני (או צרפתי או אנגלי) זה ממש לא שווה ללהיות ישראלי.
[תגובה]