לחיות ביחד למות לבד/ מאת: רועי טיבי

"או שאנחנו נחיה ביחד או שנמות לבד" אומר ג’ק שפרד לניצולי טיסת אושיאניק 815 בפרק סיום עונה 2 של הסדרה אבודים. כמה שהמשפט הזה נכון גם כשמדובר על כדורגל, גם שמדובר על אירוע השיא של הכדורגל- המונדיאל.

לחיות ביחד, למות לבד

כדורגל הוא בראש ובראשונה משחק קבוצתי. ריבוי השחקנים בכל קבוצה (11 בדומה לפוטבול וקריקט) מחייב אותו למעשה להיות כזה. שחקן אחד, גדול ככל שיהיה, לא מסוגל לנצח לבד משחק כדורגל. אין חולק כי שחקן טוב משפיע באופן מכריע על המשחק, אך לטווח הארוך כדי לקחת אליפות, לזכות בגביע או בתואר הנכסף מכל – אליפות העולם, חייבים לשחק ביחד!

המונדיאל הזה ממחיש יותר מכל את חשיבות ערך הקבוצתיות אל מול התלות באינדיבידואל. ארגנטינה, אנגליה ופורטוגל פיתחו תלות בשחקן אחד- ליאו מסי, ווין רוני וכריסטיאנו רונאלדו וכשלו אחת אחרי השניה. מנגד גרמניה, ספרד, אורוגוואי ואפילו הולנד הן בראש ובראשונה קבוצות כדורגל ולכן הגיעו למעמד חצי הגמר.

בעוד שאורוגוואי וספרד באו למונדיאל הנוכחי כ"קבוצה" עם מוציא לפועל עיקרי- דויד וייה ודייגו פורלאן, גרמניה והולנד הפכו לקבוצה ממש לפני תחילתו של המונדיאל.

"פציעתו של מיכאל באלאק היא הדבר הטוב ביותר שקרה לגרמניה" אמר מתיאוס. יש משהו בדבריו של מתיאוס. הדומיננטיות של באלאק כקפטן על המגרש ובחדר ההלבשה יצרו תלות של הנבחרת הגרמנית בו, ואכן לאחר פציעתו התבטלה תלות זאת וקיבלנו גרמניה מגובשת וכמעט מושלמת.

באלאק. הפציעה שלו עשתה לגרמניה רק טוב

הולנד בדומה לגרמניה, נהנתה מיכולת מצוינת של אריאן רובן העונה, אך פציעתו אילצה את נבחרת האורנג’ להסתדר בלעדיו במשחקים הראשונים, דבר ששחרר אותם מהתלות בו והפך את הולנד למועמדת לזכייה בתואר.

ארגנטינה כולה, כולל המאמן/אלוהים, השליכו את כל יהבם על שחקן אחד- על מסי. מסי הוא השחקן הטוב ביותר בעולם והוא אף הוכיח זאת כמעט בכל משחק של ארגנטינה במונדיאל הזה, למעט המשחק נגד גרמניה בו היה חלש מאוד. התלות הכמעט עיוורת במסי הפכה את המשימה של גרמניה ברבע הגמר לקלה מאוד – ננטרל את מסי=ננטרל את ארגנטינה. מסי היה חלש מאוד ולמראדונה לא היו פתרונות. אפילו על המגרש חיפשו השחקנים רק את הקוסם הקטן במקום לבחון גישות אחרות, כמו למשל קרלוס טבס שהיה מצוין.

ובפורטוגל? המצב דווקא הפוך. הנבחרת אמנם תלויה ביכולתו של רונאלדו, אך הוא מסתבר, גם תלוי בה. רונאלדו ראה לנגד עיניו במונדיאל הזה רק את הצלחתו האישית ולשם כך היה תלוי בזכייתה של נבחרתו במונדיאל. כאשר הדברים לא הלכו הוא ניסה לנצח לבד, הלך תמיד עם הראש בקיר וכשל פעם אחר פעם עד להדחה של נבחרתו בסופו של דבר. רונאלדו חשב שהוא יותר גדול מהקבוצה, או אפילו יותר גדול מהמשחק עצמו ולמעשה הכשיל במו ידיו (או רגליו) את נבחרתו.

ארבעת ה"קבוצות" האלה עומדות עכשיו במבחן חצי הגמר. זה הזמן שלהם ל"חיות ביחד" ולשרוד עד הסוף. נותר לנו הצופים רק לקוות שהסוף של המונדיאל הזה לא יאכזב כמו הסוף של ג’ק שפרד וחבריו על האי.

פוסטים קשורים:

1. אוהדי פריפריה / מאת:רועי טיבי תקופות מונדיאל מצמיחות "אוהדים" של נבחרות לאומיות אחרות כמו פטריות אחרי הגשם. לחלקם סממנים ברורים כמו לשכב על דגל ברזיל...
2. זר לא יבין זאת/ מאת: רועי טיבי אין הכוונה להציף את הספורט הישראלי בזרים, אלא לבחור בקפידה מירבית ספורטאי עילוי שעומדים בקריטריונים שיגדיר החוק, שיכולים לשדרג את...
3. בונקר 45 – מונדיאל ירון נוי בבונקר עם קטע חדש ומשוכלל לכבוד המונדיאל. שלל קטעים חדשים לצפיה במרחק הקלקה, על איזה מהקטעים תקליקו ראשון?...
4. ירון עם קטעי בונקר חדשים למונדיאל הגרמנים יכולים לשחק כדורגל מושלם אבל ירון לא שוכח ולא סולח, אז אחרי קצת סתלבט על היופי המתפרץ של אוזיל,...
5. צחוק מעבודה/ מאת רועי טיבי אם לא יהיו שינויים מפתיעים, ימונה גיא לוזון למאמן הנבחרת הכדורגל האולימפית של ישראל. כך, בשקט בשקט, מבלי לעורר גלים...

פרסם תגובה