אנחנו עומדים לסיים את העשור הראשון במילניום החדש, אולם עדיין ישנם דברים שקשה לנו לשנות.

נהג מונית חושב שהכביש זה הבית שלו, שוטר יודע שבכל רגע נתון הוא יכול להפעיל מרותו, פוליטיקאי רשאי לשקר כל עוד לא תפסו אותו, שופט כדורגל פטור מלהסביר לשחקנים מדוע שרק כפי ששרק ושחקן כדורגל צריך להתאמן שעה וחצי ביום, והשאר – יום חופשי. הדוגמאות בלתי נגמרות, אבל בחרתי להתמקד בדוגמא האחרונה.

שחקן בינוני ביותר משתכר כ 100,000$ נטו בשנה, משהו בסביבות 40,000 ש"ח נטו לחודש (ואני מתעלם מתקופת הפגרה בה הוא משתכר כאילו היה מורה במערכת החינוך). מדובר בשכר מכובד לכל הדעות, בטח ובטח לאדם בתחילת שנות ה-20 לחייו. משכורת כזו אני בספק אם מרוויח מנכ"ל בחברה בינונית או מנהל  כספים שעמלו לפחות 2 עשורים בחייהם על מנת להגיע למעמדם המכובד.

ואיך נראה סדר יום של מנכ"ל ?

הוא משכים קום, מבלה 10-12 בתעסוקה מלאה ובלו"ז צפוף להחריד, עונה לשיחות בין לבין, שולח מיילים תוך כדי נסיעה במונית\רכבת\מעלית\מטוס ואפילו מהשירותים, טרוד בענייני החברה 24/7, וחופש? לוקח כמה ימים מרוכזים פעם בשנה. על חופש מחלה אין על מה לדבר…

לעומתו, איך נראה סדר יום של כדורגלן ?

משכים קום בסביבות 10 בבוקר, שותה קפה, עובר על עיתוני הספורט, יוצא לתעסוקה חשובה בבית קפה\קניון\חנות בגדים שחבר אחר לקבוצה פתח, ממשיך לצהריים, מנוחה קלה ולאחר מכן אימון של שעה וחצי. פעמיים בשבוע משנים את סדר יומו ומתזמנים אימור בוקר, מה שאומר שבאותו ערב רצוי שלא ישכח את עצמו בבר שפתח חבר אחר מקבוצה אחרת.

איך נראה סדר יום של מורה במערכת החינוך ?

משכים קום, מטפל בילדים, מגיע לבית הספר לפני התלמידים, מעביר שעות ארוכות בלימוד, חינוך, משמעת, שליטה בקבוצת תלמידים סוררים. בסוף יום לימודים הוא מטפל בבעיות אישיות של תלמידים, בודק עבודות ומבחנים, עונה לטלפונים של הורים מודאגים, נוכח בישיבות בבית הספר ומדווח אחת לתקופה למנהל\ת המוסד. כשמגיע ה-10 לחודש, פותח בעצב את תלוש המשכורת ורואה שם שכר זעום שאמור לתת לו דלק במהלך החודש הקרוב.

אבסורד, אין לי מילה אחרת לתאר את העניין.

מתי כדורגלן בישראל יבין שהוא כבר לא משחק בשכונה, וזה המקצוע שלו, וזאת הפרנסה שלו, וכפי שכל אחד מאיתנו עובד כל החודש, במשרה מלאה, עם שעות נוספות, צרות ודאגות של עבודה, גם כדורגלן צריך להשקיע לפחות באותה מידה, אם לא יותר – בהתאם לרמות השכר המקובלות בעולם הכדורגל. שחקן כדורגל צריך להפנים שמילות השיר "I can’t work from 9 till 5″ אינן חלות עליו.

מה ההמלצות ?

שחקן צריך לסגל לעצמו אורח חיים ספורטיבי. להשכים קום. להגיע למתחם המועדון בשעה בה כל שאר האזרחים נוסעים לעבודה. להקפיד על תפריט מאוזן כפי שקבע הסגל התומך של המועדון. לבלות לפחות 9 שעות ביום במתחם המועדון. לתת 110% בכל אימון, גם אם יש 2 אימונים ביום (רחמנא ליצלן). לטפח באופן עצמאי את הכושר הגופני שלו (המרכיב החשוב בספורט, אפילו לפני הכשרון לדעתי). לעבוד באופן אישי על נקודות החולשה שלו (הגבהות מדוייקות, בעיטה ב-2 רגליים, הרחקות עם כתובת ולא ליציע, נגיחות מדוייקות, ריכוז מול השוער, בקיצור – לא חסר על מה לעבוד). מה לגבי אנגלית ? אולי לקבוע שעתיים בשבוע במתחם המועדון עם שיעורי אנגלית לכל הקבוצה ? איך אנחנו רוצים לשחק באירופה או להחתים מאמן מחו"ל אם השחקנים לא יכולים לתקשר עם המאמן\השופט בשפה הבינלאומית ? מה לגבי משחקי מחשבה ? אולי שישחקו מידי פעם שח-מט או דמקה על מנת לפתח אסטרטגיות ולא רק פלייסטיישן ושש-בש. תרומה לקהילה גם כן אחת מאבני היסוד של הכדורגלן שמשמש מודל לילדים רבים. אפשר להגיע לבתי ספר, בתי חולים, אירועים עירוניים, והכי חשוב – למחלקות הנוער והילדים על מנת לנטוע תקווה בילדים הצעירים.

כשמדברים על שינוי מהשורש בכדורגל הישראלי, על מהפכה של ממש, לדעתי שינוי הרגלי העבודה של השחקנים זה חלק מהעניין. ללמד את הכדורגלנים, כבר מגיל צעיר, שמי שרוצה לעסוק במקצוע, חייב להבין שמדובר באמת במקצוע, להתייחס אליו בהתאם, ולתת את כולו למקצוע שבחר.

פוסטים קשורים:

1. מי הכי טובה? לו היה לי כובע – הייתי מסיר אותו, תוך קידה קלה ובהרכנת ראש בפני שכטר, נאתכו, דה סילבה וגילי ורמוט....

פרסם תגובה